כאשר מוגשת תביעה בבית המשפט לענייני משפחה, ייתכנו מקרים שבהם יש צורך לצרף צד שלישי להליך – אדם או גורם שאינו בן משפחה, אך נוכחותו דרושה לצורך הכרעה בתובענה.
המאמר סוקר את התנאים לצירוף צד ג', את הוראות החוק הרלוונטיות, את עמדת הפסיקה, ואת שיקול הדעת שבית המשפט מפעיל במקרה כזה.
מהי סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה?
לפי חוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה–1995, סמכותו של בית המשפט חלה רק כאשר מתקיימים שני תנאים:
- קיום קרבה משפחתית בין בעלי הדין, בהתאם להגדרה החוקית.
- מהות הסכסוך נובעת מיחסי משפחה – כלומר, הסכסוך נולד מתוך קשר משפחתי ולא מהקשרים אזרחיים גרידא.
למשל, כאשר אח מגיש תביעה נגד אחיו בעניין ירושה, או כשבני זוג לשעבר מתדיינים על רכוש, הם יוצרים סכסוך משפחתי שנכנס לגדר סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה.
מתי ניתן לצרף צד ג' לתובענה?
דוגמה מעשית לצירוף צד שלישי
אישה טוענת כי במהלך חיי הנישואין בעלה העלים רכוש באמצעות העברתו לאחיו. במצב זה, נדרשת בחינה של מעורבות האח, ולכן האישה עשויה לבקש את צירופו כנתבע. אם בית המשפט ישתכנע כי נוכחותו חיונית לבירור התביעה – הוא עשוי לאשר את הצירוף.
עמדת הפסיקה – מה קובע בית המשפט בבקשה להוספת צד ג' להליכי משפחה?
בפס"ד רע"א 6558/99 חבס נ' חבס, קבע השופט אהרון ברק כי יש לבחון האם "הסכסוך תרם תרומה ממשית לגיבוש עילת התביע
ה". לפי גישה זו, יש להוכיח קשר סיבתי בין הסכסוך המשפחתי לבין עילת התביעה.
כמו כן, נקבע כי הערכת סמכות בית המשפט נעשית על בסיס כתבי הטענות כבר בשלב המקדמי, ולא רק במהלך שמיעת הראיות.
שיקולים לצירוף צד שלישי – מה בוחן בית המשפט?
בפס"ד בש"א (ת"א) 3879-00 פלונית נ' פלוני קבע כבוד השופט שוחט כי על בית המשפט לשקול:
- האם נחוצה נוכחותו של צד ג' לצורך הכרעה בתובענה.
- האם צירוף הצד הכרחי, או שקיימות דרכים חלופיות כמו גילוי מסמכים או חוות דעת מומחה.
- האם צירוף הצד יגרום לפגיעה משמעותית בזכויותיו, במיוחד אם הוא אינו צד טבעי לסכסוך משפחתי.
במילים אחרות: בית המשפט מבצע איזון בין יעילות ההליך לבין הגנה על זכויות הפרט.
מתי יסרב בית המשפט לצרף צד ג לתביעה בהליכי משפחה'?
במקרים שבהם ניתן לנהל את התובענה באופן שלם באמצעות אמצעים חלופיים, כמו גילוי מסמכים או מינוי מומחה, ללא צורך בהפיכת אותו צד ג' לבעל דין – יטה בית המשפט לדחות את הבקשה לצירוף.
פסיקה עדכנית אף מדגישה את החשש מהכפפת צד ג' להליך המתנהל במסגרת שיפוטית ייחודית, עם כללי דיון מיוחדים, העלולים לפגוע בזכויותיו.
לסיכום – מתי כן ומתי לא?
הוספת צד ג' בהליכי משפחה הוא צעד חריג וטעון הצדקה. בית המשפט ייעתר לבקשה רק כאשר:
- מתקיים קשר מובהק בין הצד השלישי לבין עילת הסכסוך;
- לא ניתן להגיע להכרעה שיפוטית ללא נוכחותו;
- תועלת הצירוף גוברת על הפגיעה בזכויותיו.
אם מתקיימים תנאים אלו – בית המשפט רשאי לצרפו, גם אם אינו בן משפחה.
אם ניתן לברר את התביעה ללא צירוף הצד השלישי, בית המשפט ידחה את הבקשה – גם מטעמי צדק.
