פירוק שיתוף לאחר הסכם גירושין

הסכם גירושין אמור לסיים מחלוקת, לא לפתוח מחלוקת חדשה. פעמים רבות סוגיית פירוק שיתוף לאחר הסכם גירושין מתעוררת וממשיכה להטריד את בני הזוג גם אחרי החתימה. אבל בפועל, לא מעט בני זוג לשעבר מגלים שגם אחרי חתימה על הסכם גירושין, אישור בבית משפט או בבית דין, וקבלת תוקף של פסק דין – הדירה המשותפת ממשיכה להיות מקור לסכסוך.

הבעיה מתעוררת בעיקר כאשר הסכם הגירושין קובע מנגנון של פירוק שיתוף עתידי בדירה. למשל: הדירה תימכר בעוד שש שנים, כשהילדים יגדלו, כשהקטין האחרון יגיע לגיל מסוים, או במועד אחר שנקבע מראש. בזמן אמת, כאשר המועד מגיע, אחד הצדדים עשוי לטעון שעדיין לא נכון למכור. במקרים אחרים, הצד שמתגורר בדירה דווקא מבקש להקדים את המכירה, משום שהמשך המגורים הפך לבלתי אפשרי.

כאן עולה השאלה המרכזית: האם ההסכמה בהסכם הגירושין היא סוף פסוק? או שבית המשפט יכול להתערב, להקדים את פירוק השיתוף או לאכוף את המכירה כאשר המועד הגיע?

מהפסיקה עולה תמונה חשובה: הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין הוא מסמך בעל משקל משמעותי. עם זאת, כאשר מדובר בדירה משותפת ובמנגנון פירוק שיתוף, בית המשפט בוחן גם שיקולי צדק, תום לב, טובת הילדים, פגיעה כלכלית, והאם מי שמבקש לעכב את המכירה פועל באופן ענייני או מנסה למשוך זמן.

מהו פירוק שיתוף לאחר הסכם גירושין?

פירוק שיתוף לאחר הסכם גירושין הוא מצב שבו בני זוג לשעבר מחזיקים עדיין בדירה משותפת, אף שהקשר הזוגי הסתיים. לעיתים הם מסכימים במסגרת ההסכם כי הדירה לא תימכר מיד, אלא במועד עתידי. הסיבה לכך יכולה להיות רצון לאפשר לילדים יציבות, לאפשר לאחד הצדדים להתארגן כלכלית, או לדחות את המכירה עד מועד מוסכם או מתוך כוונה עתידית שהנכס יהיה שווה יותר.

לכאורה, כאשר הצדדים קבעו מועד עתידי, עליהם לכבד אותו. אבל החיים מורכבים יותר מההסכם. לפעמים הצד שמתגורר בדירה כבר לא יכול להמשיך לגור בה. לפעמים הצד שאינו מתגורר בדירה סובל נזק כלכלי מתמשך. לפעמים הילדים כבר אינם קטינים או אינם מתגוררים בדירה כפי שנקבע. ולפעמים הצד שמבקש לעכב את המכירה מפר בעצמו הוראות אחרות של אותו הסכם.

בפסק הדין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד, נקבע כי על אף שהסכם הגירושין קבע כי פירוק השיתוף יידחה עד שהילד האחרון יגיע לגיל 21, כלומר עד שנת 2030. למרות זאת, בית המשפט הורה על הקדמת פירוק השיתוף כבר בשנת 2024, לאחר שמצא כי נסיבות המקרה ושיקולי הצדק מצדיקים זאת.

לעומת זאת, בפסק דין שניתן בפתח תקווה, ההסכם קבע כי הדירה תימכר לאחר שש שנים. כאשר המועד הגיע, האישה ביקשה לעכב את המכירה לתקופה נוספת. בית המשפט דחה את בקשתה והורה על פירוק השיתוף, משום שהמועד המוסכם כבר הגיע ולא נמצאה הצדקה להמשך העיכוב.

האם אפשר להקדים פירוק שיתוף שנקבע למועד עתידי?

סעיף 37(ב) לחוק המקרקעין – הכלי המרכזי

כאשר הסכם בין שותפים מגביל את הזכות לדרוש פירוק שיתוף לתקופה שעולה על שלוש שנים, סעיף 37(ב) לחוק המקרקעין מאפשר לבית המשפט, לאחר שלוש שנים, להורות על פירוק השיתוף למרות ההגבלה, אם הדבר צודק בנסיבות העניין.

זו נקודה חשובה במיוחד בהסכמי גירושין. בני זוג יכולים להסכים לדחות את מכירת הדירה, אבל אם נקבעה דחייה ארוכה, למשל עד שהילד יגיע לגיל 21, בית המשפט עדיין יכול לבחון לאחר שלוש שנים האם נכון להמשיך לעכב את פירוק השיתוף.

בפסק הדין מאשדוד, בית המשפט קבע כי ניתן להפעיל את סעיף 37(ב) גם כאשר מדובר בהסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין. טענת הנתבע שלפיה אי אפשר לעשות שימוש בסעיף זה בגלל שמדובר בהסכם גירושין נדחתה. בית המשפט הדגיש שיש לבחון כל מקרה לגופו לפי שיקולי צדק

המשמעות המעשית היא שלא תמיד צריך לבטל את כל הסכם הגירושין כדי לקדם פירוק שיתוף. לעיתים ניתן לבקש מבית המשפט להורות על הקדמת מועד המכירה, מכוח סעיף 37(ב), כאשר הנסיבות מצדיקות זאת.

כאשר הצד שקיבל את זכות המגורים מבקש לוותר עליה

הנקודה המעניינת בפסק הדין מאשדוד היא שהצד שביקש להקדים את פירוק השיתוף היה דווקא הצד שקיבל בהסכם את זכות המגורים בדירה. כלומר, לא מדובר בבן זוג שעזב את הדירה ומבקש “לשחרר כסף”, אלא באישה שקיבלה זכות להמשיך לגור בדירה עם הילדים – וביקשה לוותר על הזכות הזו.

בית המשפט קבע כי מדובר בזכות ולא בחובה. אם מי שקיבל את הזכות להתגורר בדירה טוען שהמשך המגורים הפך לבלתי אפשרי, בית המשפט רשאי לבחון זאת ברצינות. באותו מקרה נקבע כי המשך מגורי התובעת בדירה הפך לבלתי אפשרי, בין היתר בשל התנהלות הנתבע, מעורבות הילדים בסכסוך, והמציאות שנוצרה בפועל בדירה.

זו נקודה מעשית חשובה: הסכם גירושין שמעניק זכות מגורים לצד מסוים אינו בהכרח כובל אותו להמשיך לגור בדירה בכל מחיר. אם הזכות הופכת לנטל, ואם המשך המגורים אינו משרת עוד את מטרת ההסכם, ניתן לשקול פנייה לבית המשפט.

מה קורה כאשר המועד למכירה כבר הגיע?

המצב השני שונה לחלוטין. אם הסכם הגירושין קובע שהדירה תימכר במועד מסוים, והמועד הזה כבר הגיע —-נקודת המוצא היא שיש לקיים את ההסכם.

בפסק הדין מפתח תקווה, הצדדים קבעו בהסכם הגירושין כי לאישה ולילדים תינתן זכות מגורים בדירה למשך שש שנים בלבד, עד מועד שנקבע בהסכם. האיש ביקש בעבר להקדים את פירוק השיתוף, ובקשתו נדחתה. אך כאשר המועד המוסכם הגיע, הוא עתר לביצוע פירוק השיתוף. האישה ביקשה לעכב את המכירה לתקופה נוספת, ואף הציעה למעשה דחייה ארוכה נוספת. בית המשפט דחה את בקשתה והורה על מכירת הדירה.

ההיגיון ברור: הצדדים כבר נתנו דעתם לשאלת מגורי הילדים בעת שחתמו על ההסכם. הם דחו את פירוק השיתוף לשש שנים. כאשר התקופה הסתיימה, לא ניתן להפוך את הדחייה להסדר בלתי מוגבל בזמן.

האם אפשר לעכב פירוק שיתוף בגלל ילדים קטינים?

סעיף 40א לחוק המקרקעין

כאשר מדובר בדירת מגורים של בני זוג וילדים קטינים, סעיף 40א לחוק המקרקעין קובע כי אם בית המשפט החליט על פירוק השיתוף בדרך של מכירה, לא תבוצע המכירה כל עוד לא נמצא לילדי בני הזוג הקטינים ולבן הזוג המחזיק בהם הסדר מגורים אחר המתאים לצורכיהם, לרבות הסדר ביניים.

אבל חשוב להבין: סעיף 40א אינו חוסם פירוק שיתוף לנצח. הוא לא מעניק חסינות מפני מכירת הדירה. הוא מחייב את בית המשפט לוודא שיש הסדר מגורים מתאים לילדים ולבן הזוג שמחזיק בהם.

הפסיקה מדגישה כי עצם העובדה שמדובר בבני זוג אינה שוללת את הזכות של שותף לדרוש פירוק שיתוף. בית המשפט רשאי לעכב את מימוש הפירוק כאשר הדבר נדרש, אך יש מקרים שבהם דווקא פירוק שיתוף מהיר יהיה מוצדק, במיוחד כאשר עיכוב נוסף פוגע באחד הצדדים.

ילדים אינם תמיד סיבה לעיכוב נוסף

בפסק הדין מפתח תקווה, האישה טענה כי יש לעכב את פירוק השיתוף בגלל הילדים. בית המשפט דחה את הטענה. הוא קבע שהצדדים כבר דאגו למדור הילדים בהסכם עצמו, כאשר דחו את המכירה לשש שנים. בנוסף, נקבע כי האיש התחייב לשלם דמי מדור חודשיים. לכן לא היה מקום להפוך את סעיף 40א לכלי לעיכוב בלתי מוגבל.

בפסק הדין מאשדוד, הנתבע טען שטובת הילדים מחייבת להשאיר את הדירה כפי שהיא. בית המשפט דחה גם שם את הטענה, בין היתר משום שהתברר כי בפועל הילדים התגוררו בדירה ללא נוכחות קבועה של הורה אחראי, בניגוד לרעיון שעמד מאחורי ההסכם. בית המשפט קבע כי מצב כזה אינו בהכרח משרת את טובת הקטינים.

המסקנה המעשית היא שטובת הילדים אינה סיסמה. בית המשפט בודק מה קורה בפועל: מי גר בדירה, האם יש הורה אחראי, האם קיימת חלופה, האם המכירה תפגע בילדים או דווקא תייצר יציבות חדשה.

אכיפת הסכם גירושין ומינוי כונס נכסים

כאשר הצדדים אינם מצליחים למכור את הדירה בעצמם, בית המשפט יכול למנות כונס נכסים. הכונס פועל למכירת הדירה, קבלת הצעות, ניהול הליך מכירה, חתימה על מסמכים וחלוקת התמורה לפי הוראות פסק הדין.

בפסק הדין מאשדוד נקבע מתווה מעשי: הצדדים קיבלו פרק זמן של שלושה חודשים למכור את הדירה בכוחות עצמם. אם לא יצליחו, ימונה עורך דין ככונס נכסים למכירת הדירה, והתמורה תחולק בין הצדדים בחלקים שווים לאחר ניכוי הוצאות המכירה.

בפסק הדין מפתח תקווה נקבע מתווה דומה אך עם פרק זמן של 120 יום. אם הצדדים לא ימכרו את הדירה בעצמם, ימונו באי כוח הצדדים ככונסי נכסים, והמכירה תבוצע במסגרת ההוצאה לפועל.

זו נקודה חשובה ללקוח: בית המשפט בדרך כלל ייתן לצדדים הזדמנות למכור בעצמם. אבל אם אחד הצדדים מושך זמן, מסרב לחתום או מסכל את המכירה – מינוי כונס נכסים הופך לכלי יעיל לקידום ההליך.

דמי שימוש לאחר הסכם גירושין – חשוב לבקש בזמן

במקרים רבים, כאשר צד אחד ממשיך להתגורר בדירה לאחר המועד שנקבע למכירה, הצד השני שואל אם אפשר לדרוש דמי שימוש ראויים.

התשובה תלויה בנסיבות, אבל יש נקודה פרוצדורלית חשובה מאוד: אם רוצים דמי שימוש, צריך לבקש אותם נכון ובזמן.

בפסק הדין מפתח תקווה, האיש ביקש בסיכומים דמי שכירות ראויים, אך בית המשפט דחה את הסעד משום שלא נתבע בכתב התביעה.

זו טעות נפוצה. לקוח שמגיש תביעה לפירוק שיתוף לאחר הסכם גירושין צריך לשקול כבר בשלב כתב התביעה אם לכלול גם דרישה לדמי שימוש, השתתפות במשכנתא, הוצאות אחזקה, ארנונה, ועד בית או כל סעד כספי רלוונטי אחר.

שלבי ההליך בפירוק שיתוף לאחר הסכם גירושין

שלב ראשון: בדיקת ההסכם

השלב הראשון הוא לקרוא את הסכם הגירושין במדויק. צריך לבדוק מה נקבע לגבי הדירה, מי רשאי לגור בה, עד מתי, מי משלם משכנתא, מי נושא בהוצאות, האם נקבע מנגנון מכירה, והאם יש תנאים מיוחדים.

שלב שני: בדיקת המועד

יש הבדל משמעותי בין מצב שבו המועד למכירה עדיין לא הגיע לבין מצב שבו המועד כבר הגיע.

אם המועד עדיין לא הגיע, יש לבחון אם חלפו שלוש שנים ואם קיימים שיקולי צדק שמצדיקים הקדמת פירוק השיתוף.
אם המועד הגיע, הדגש עובר לאכיפת ההסכם ולמניעת עיכוב נוסף.

שלב שלישי: בדיקת ההתנהלות בפועל

בית המשפט לא מסתפק במה שכתוב בהסכם. הוא בודק מה קרה בפועל: האם הצדדים קיימו את ההסכם, האם מי שמתנגד למכירה מפר סעיפים אחרים, האם הילדים מתגוררים בדירה, האם יש הורה מחזיק, האם יש חלופה, והאם העיכוב גורם נזק.

שלב רביעי: ניסוח הסעדים

צריך להחליט מה מבקשים: הקדמת פירוק שיתוף, אכיפת הסכם, מינוי כונס נכסים, חיוב בהוצאות, דמי שימוש, השתתפות במשכנתא או סעדים נוספים. ניסוח חסר עלול למנוע קבלת סעד בהמשך.

שלב חמישי: מתווה מכירה

בדרך כלל נכון לבקש מתווה ברור: פרק זמן קצר למכירה עצמית, ולאחריו מינוי כונס נכסים אם המכירה לא מתקדמת. מתווה כזה מונע סחבת ומשאיר לבית המשפט כלי מעשי לביצוע.

מתי נכון לפנות לעורך דין?

כדאי לפנות לעורך דין כאשר הסכם הגירושין קובע מכירת דירה עתידית והמועד מתקרב, כאשר הצד השני מסרב לחתום על מסמכי מכירה, כאשר הוא מבקש לדחות את המכירה מעבר למועד שנקבע, או כאשר המשך המגורים בדירה הפך לבלתי אפשרי.

עו"ד רפאל אוחנה מלווה לקוחות בהליכי פירוק שיתוף בדירה, אכיפת הסכמי גירושין, מינוי כונסי נכסים וניהול סכסוכים רכושיים בין בני זוג. בתיקים מסוג זה חשוב לפעול בצורה מדויקת: לקרוא נכון את ההסכם, להבחין בין הקדמת מועד לבין אכיפת מועד שהגיע, ולנסח את הסעדים כך שבית המשפט יוכל לתת פתרון מעשי.

סיכום

פירוק שיתוף לאחר הסכם גירושין אינו הליך טכני בלבד. הוא מחייב בחינה של ההסכם, של המועד שנקבע, של התנהלות הצדדים ושל טובת הילדים בפועל.

כאשר ההסכם קובע פירוק שיתוף עתידי, ייתכן שבית המשפט יוכל להקדים את המועד אם חלפו שלוש שנים ושיקולי הצדק מצדיקים זאת. כאשר המועד כבר הגיע, נקודת המוצא היא שיש לקיים את ההסכם ולא לאפשר עיכוב נוסף ללא בסיס ממשי.

המסר המרכזי ברור: הסכם גירושין נועד להתבצע. צד אחד אינו יכול להפוך את הדירה המשותפת לכלי לחץ מתמשך, במיוחד כאשר העיכוב פוגע בזכות הקניינית של הצד השני, גורם נזק כלכלי או אינו משרת עוד את טובת הילדים.

הגעתם למועד מכירת הדירה לפי הסכם הגירושין והצד השני מסרב לשתף פעולה? ניתן לפנות למשרד עורך דין ומגשר רפאל אוחנה לבחינת אפשרות לאכיפת ההסכם, מינוי כונס נכסים וקידום פירוק השיתוף.

ליצירת קשר – לחצו פה