מרוץ הסמכויות מהו?

על מרוץ הסמכויות שבין הערכאות- ההסבר המלא בפוסט שלפניכם

מרוץ הסמכויות- מהו?

כידוע, בדיני משפחה נהוג זה שנים רבות מצב חריג, מוזר ויש שיאמרו שאף אינו ראוי.

המדובר בעניינים שלשתי ערכאות שיפוט נפרדות (בית הדין ובית המשפט לענייני משפחה) סמכות שיפוט מקבילה על בני זוג יהודים.

יש להקדים ולומר כי בבתי הדין ואף בבתי המשפט לענייני משפחה מתנהלים מגוון רחב של נושאים (שייקראו להלן: "דיני משפחה"): תביעות רכוש, יחסי שיתוף, יחסי ממון בין בני הזוג, הסדרי השהות עם הקטינים, חינוך הילדים, מקום מגורים ועוד.

בחוק שיפוט בתי הדין הרבניים (סעיף 1) נקבע כי: "ענייני נישואין וגירושין של יהודים.... יהיו בשיפוטם הייחודי של בתי דין רבניים" ובהמשך (סעיף 3) נקבע כי "לבית דין רבני שיפוט ייחודי בכל עניין הכרוך בתביעת הגירושין". בהתאמה, גם לבתי המשפט לענייני משפחה סמכות לדון בדיני המשפחה כך נקבע בחוק בית המשפט לענייני משפחה תשנ"ה- 1995 (סעיף 3(א) ) "ענייני משפחה... ידונו בבית המשפט לענייני משפחה"

מכאן יוצא כי גם לבית המשפט לענייני משפחה וגם לבית הדין יש סמכות מקבילה לדון בדיני המשפחה (חשוב לדעת כי ענייני הגט והכתובה מסורים באופן ייחודי לבית הדין הרבני)

כך מתחיל בעצם מרוץ הסמכויות- איזה ערכאה ראשונה תופסת את הסמכות לדון בענייני הצדדים האם בית הדין הרבני או בית המשפט.

טעות נפוצה ישנה בקרב המתגרשים שלעיתים עדיף בית הדין על פני בית המשפט ולהיפך. מדובר בטעות. על הלקוח לקבל ייעוץ פרטני מעורך דין המתמחה בדיני משפחה על מנת שיגבש יחד איתך החלטה מה הכי נכון לעשות במסגרת הנסיבות של התיק הספציפי.

צריך לדעת כי ישנה חשיבות קריטית לקביעת הערכאה שתדון שכן לאחר שניתנה החלטה באחד מהעניינים (למשל במזונות ילדים) הרי שאין אפשרות לעתור לערכאה השנייה שוב באותה סוגייה.

על מנת להמחיש את הדברים נציג את הדוגמא הבאה:

ראובן ולאה מצויים בסכסוך מתמשך. לאה אצה לבית הדין ופתחה תביעה כרוכה (על תביעה כרוכה ראו מאמר באתר) בה כללה הן את סוגיות הרכוש והן את סוגית המזונות.

ראובן לא התנגד לכך ובית הדין נתן החלטה לפיה על ראובן לשלם סך של 3,000 ₪. השנים עברו וראובן סבור כי המזונות שנקבעו גבוהים והוא מבקש לעתור להפחתתם. במצב דברים זה ראובן יהיה מנוע מלפנות לבית המשפט לאחר שבית הדין נתן כבר החלטתו בעניין זה (כמובן ישנם חריגים עליהם לא נעמוד במאמר זה.)

מרוץ הסמכויות

לאור האמור לעיל, נוצר מצב שבו כל הצדדים רצים לקנות את הסמכות בערכאה שלשיטתם לביא להם תוצאה טובה יותר והיא עדיפה לו על פני הערכאה השנייה.

כיום, עם החובה שיש בחוק לפתוח הליכי יישוב סכסוך הצד שפתח את הבקשה יהיה רשאי (בתום תקופת עיכוב ההליכים) להגיש את תביעותיו ראשון לערכאה העדיפה בעיניו. צריך לשים לב, כי צד שפתח את ההליכים אך לא מימש את זכותו וחלפו 15 יום הרי שלצד השני (זה שלא פתח הליכי יישוב סכסוך) תהיה הזכות להגיש את תביעותיו בבית משפט או בבית הדין הרבני.

מכאן החשיבות הרבה שבפתיחת הליך יישוב הסכסוך.

עוד על מירוץ הסמכויות- פנו אליי לשיחת ייעוץ ראשונית ללא תשלום

הכותב" עו"ד רפאל אוחנה מומחה בדיני משפחה ובדיני המעמד האישי