השפעה בלתי הוגנת בצוואה

צוואה היא מסמך משפטי רב-עוצמה. החוק רואה בה ביטוי לרצונו האחרון של אדם, ומשום כך בתי המשפט יכבדו אותה ככל האפשר מתוך רצון לקיים את דבר המנוח.

אולם מה קורה כאשר עולה חשש שהצוואה אינה פרי רצונו האמיתי של המצווה, אלא תוצאה של השפעה בלתי הוגנת?

סוגיה זו הגיעה לדיון בפסק הדין החשוב דנ"א 1516/95 מרום נ' היועץ המשפטי לממשלה, שבו נקבעו הלכות מנחות עד ימינו אנו בשאלת ההתערבות ברצון המצווה, ובייחוד כאשר הצוואה מיטיבה עם מי שלכאורה לא אמור להנות מרכוש המנוח (בהלכת מרום היורשת הייתה המטפלת)

הלכת מרום אוזכרה בפסיקה למעלה מ -750 פעמים!! והיא מהווה את ההלכה המרכזית בתחום פסילת הצוואה בשל השפעה בלתי הוגנת.

השפעה בלתי הוגנת בצוואות: עיגון בחוק

סעיף 30(א) לחוק הירושה קובע:

"הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית – בטלה."

משמעות הדברים היא, כי גם צוואה שנערכה בצורה חוקית וחתומה כדין – תבוטל אם יוכח כי היא נעשתה כתוצאה מהשפעה לא הוגנת מצד הנהנה.

פסק הדין מרום – רקע עובדתי

המנוח, אדם ערירי וקשיש, ערך צוואה שהורישה את עיקר רכושו למטפלת שטיפלה בו בתקופה האחרונה לחייו.

שישה חודשים בלבד לפני מותו הוא הכיר את העותרת – והיא זו שדאגה להביא אליו את עורכת הדין שערכה את הצוואה.

בעבר ערך המנוח צוואה אחרת, שהורישה את רכושו לרופא אחר – אולם אותה צוואה בוטלה לאחר שהרופא הורשע בעושק והונאה.

מבחני העזר שנקבעו בפסק הדין – כיצד מזהים השפעה בלתי הוגנת?

בית המשפט העליון (מפי השופט מצא) קבע ארבעה מבחני עזר מרכזיים:

1. מבחן התלות והעצמאות
   האם המצווה היה עצמאי או תלוי – גופנית ונפשית – בנהנה?

2. מבחן הסיוע
   האם הנהנה היה הגורם היחיד שסייע למצווה? האם סייע לו בפעולות יומיומיות?

3. מבחן הבידוד
   האם המצווה היה מנותק מאנשים אחרים? האם הנהנה היה "כל עולמו"?

4. מבחן המעורבות בעריכת הצוואה
   האם הנהנה היה מעורב בבחירת עורך הדין, בעריכת הצוואה או בהבאת עדים?

יחד עם זאת, בית המשפט יכול לבחון מבחנים נוספים מלבד מבחנים אלה.

מבחן הקירבה הרגשית שם נבחנת השאלה מה טיב יחסו הרגשי של המצווה לנהנה, יחס רגשי חיובי יכול לחזק את המסקנה שלא היתה השפעה בלתי הוגנת.

מבחן הנישול שם נבדק האם למצווה היתה סיבה טובה לנשל את יורשיו על פי דין מהצוואה. אין המדובר ברשימה סגורה של מבחנים ובית המשפט יכול לבחון דברים נוספים על פי שיקול דעתו.

נטל ההוכחה: מי צריך להוכיח מה?

השופטים הבחינו בין:

• נטל השכנוע – תמיד על המתנגד לקיום הצוואה.

• נטל הבאת הראיות – עובר למבקש הקיום אם הוכחה תלות עמוקה ויסודית.

ציטוט חשוב:

"חזקה שבעובדה אינה אלא ראיה נסיבתית… הקמתה מעבירה לבעל-הדין שכנגד רק את נטל הבאת הראיות, בעוד נטל השכנוע נותר על שכמו של בעל-הדין הסומך על החזקה." (דנ"א 1516/95, עמ' 834)

יישום המבחנים – מדוע הצוואה בוטלה?

בית המשפט העליון ביטל את הצוואה לאחר שקבע כי:

• המנוח היה תלוי לחלוטין בעותרת.

• לא קיבל ייעוץ משפטי עצמאי.

• לא הכיר את המטפלת אלא חודשים ספורים.

• עורכת הדין שערכה את הצוואה הייתה בקשר קרוב עם המטפלת.

• המנוח היה במצב גופני ונפשי ירוד – ואמר לרופא שלו כי מנסים "לגזול את רכושו".

סיכום: מתי כדאי לבחון תקפות צוואה?

במקרים שבהם:

• הנהנה הוא אדם זר, או כזה שהופיע בסוף חיי המנוח;

• המצווה היה במצב של תלות;

• יש חשש למעורבות בעריכת הצוואה;

• הצוואה מנשלת יורשים טבעיים ללא הסבר;

לעוד מאמרים על צוואות לחצו פה:
עריכת צוואה

יש לכם חשש כי צוואה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת?

משרדנו מלווה לקוחות בהתנגדויות לצוואות, תוך הקפדה על דיסקרטיות, רגישות ונחישות משפטית.

לתיאום פגישת ייעוץ משפטי:

טלפון / WhatsApp עסקי: 02-590-60-60
דוא"ל: office@ro-law.co.il