פיצויים בגין פגיעה בפרטיות: תביעה על צילום ברשות היחיד, האזנה אסורה והפרת פרטיות

חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981, נועד בראש ובראשונה להגן על פרטיותו של כל אדם. החוק קובע באופן ברור שאסור לפגוע בפרטיותו של אדם – בין אם באמצעות בילוש, התחקות אחריו, האזנה אסורה לפי חוק, צילום ברשות היחיד ועוד.

החוק כולל איסורים נוספים, ומי שמפר אותם עלול לשאת באחריות גם במישור הפלילי וגם במישור האזרחי באמצעות תביעה בגין פגיעה הפרטיות.

במאמר זה תמצא תשובות לשאלות נפוצות בנוגע לפגיעה בפרטיות: אילו פיצויים אפשר לדרוש בגין פגיעה בפרטיות? מהן האפשרויות שעומדות לרשות הנפגע בתחום הפלילי? ואיך אפשר להתגונן מפני תביעות כאלה?

חוק הגנת הפרטיות – עקרונות יסוד

סעיף 1 לחוק מבהיר:
"לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו."
כלומר, ההסכמה מהווה תנאי מרכזי – כאשר אדם מעניק הסכמה, הדבר עשוי להוות הגנה טובה הן בתביעה אזרחית והן בהליך פלילי.

מהי פגיעה בפרטיות לפי החוק?

המחוקק כלל בסעיף 2 לחוק רשימה של 12 תתי-סעיפים שמגדירים מהי פגיעה בפרטיות. בתי המשפט הרחיבו את ההגדרות, ולכן הרשימה נותרה פתוחה ואינה סגורה.

בילוש או התחקות שמטרידים אדם

כאשר אדם מטריד אחר, עוקב אחריו או מתחקה אחריו, הוא פוגע בפרטיותו. הנפגע יכול לדרוש ממנו פיצוי לפי סעיף 4 לחוק, ובית המשפט רשאי לגזור עליו עונש מאסר של עד 5 שנים לפי סעיף 5.

האזנה אסורה באמצעים טכנולוגיים

ההתפתחות הטכנולוגית חשפה את הפרט לפגיעות חמורות – האזנות, בילוש ומעקב הפכו לקלים ונפוצים. אדם שנפגע מהאזנה כזו יכול לדרוש פיצוי ולפנות גם למשטרה.

צילום אדם ברשות היחיד

בתי המשפט הבהירו כי הזכות לפרטיות היא של האדם – לא של המקום. לכן, גם צילום בתוך דירה משותפת יכול להיחשב כפגיעה חמורה. צילום כזה עשוי להיפסל כראיה לפי סעיף 32 לחוק.

פרסום תצלום שיש בו השפלה או ביזוי

כאשר מישהו מפרסם תצלום של אדם בנסיבות שעלולות להשפילו או לבזותו – במיוחד כשניתן לזהותו – הוא עלול להיחשף לתביעה בגין פגיעה בפרטיות.

לדוגמה: מקרה בו חרדי עתר נגד עיתון "הארץ", לאחר שפרסם תמונתו ליד פוסטר בוטה. למרות שהצלם הבטיח שהתמונה תשמש לשימוש אישי בלבד – היא פורסמה. בית המשפט העליון קבע כי הצילום פגע בפרטיותו של האיש, והורה ל"הארץ" לשלם פיצוי של 30,000 ₪ (בהפחתת 10,000 ₪ עקב אשם תורם).

שימוש אסור במכתבים או תכתובות פרטיות

אדם שמעתיק מכתב או יומן אישי ללא רשות, ואף משתמש בתוכנו, פוגע בפרטיות. כך למשל, גבר ניסה להגיש את יומנה האישי של אשתו כראיה, אך בית המשפט דחה את הבקשה לאחר שקבע כי הוא השיג את הראיה תוך פגיעה בפרטיות – ולכן פסל אותה.

שימוש בשם, תמונה או קול של אדם לצורך רווח

אדם שעושה שימוש בזהותו של אחר לצורך השגת רווח מפר את החוק. הפסיקה קבעה שעליו לשלם דמי שימוש ראויים, בהתאם לחוק עשיית עושר ולא במשפט.

הפרת חובת סודיות

כאשר בנק, רופא או גורם אחר מפר סודיות בניגוד לחוק או להסכם, הוא עלול להיחשף לתביעה.

לדוגמה: פרסום מידע רפואי, פרטי חשבון בנק או עניינים אינטימיים – כולם מהווים פגיעה חמורה בזכות לפרטיות.

פרסום מידע אישי שהושג תוך פגיעה בפרטיות

החוק אוסר לפרסם מידע אישי (למשל, עבר מיני או מצב רפואי) שנוגע לצנעת חייו של אדם, במיוחד אם הוא הושג תוך פגיעה בפרטיות.

כיום, כשהרשתות החברתיות פתוחות וזמינות, לא כל פרסום נחשב מותר. יש להפעיל שיקול דעת ולכבד את זכויות הפרט.

סיכום המאמר: פיצויים בגין פגיעה בפרטיות

פגיעה בפרטיות היא לא רק מטרד – היא עילה לתביעה משפטית!
אם מישהו צילם אותך ברשות היחיד, האזין לך באופן אסור, או השתמש במידע אישי ללא רשות – ייתכן שמגיע לך פיצוי כספי משמעותי .

חוק הגנת הפרטיות קובע שהפרת פרטיות – בין אם מדובר ב־האזנה אסורה, צילום פרטי, או שימוש במידע אישי – מזכה את הנפגע ב־פיצויים בגין פגיעה בפרטיות, גם ללא הוכחת נזק.
במקרים חמורים במיוחד, ניתן אף לשלב תביעה אזרחית עם הליך פלילי.

חשוב לדעת:

אם נפגעת – אפשר להגיש תביעה בגין פגיעה בפרטיות, ולקבל עד 75,000 ₪ ללא צורך להוכיח נזק בפועל!