ירושה בישראל: יורשים, עיזבון וצו ירושה

כל מה שחשוב לדעת על ירושות וצוואות

ירושה היא מעבר עיזבונו של אדם ליורשיו לאחר מותו. אם נערכה צוואה, הזכויות נקבעות על פיה בכפוף לקבלת צו קיום צוואה. אם אין צוואה, זהות היורשים וחלקיהם נקבעים לפי חוק הירושה ומוצהרים בצו ירושה. העיזבון עובר עקרונית כבר ברגע הפטירה, אך כדי להוכיח כלפי בנקים, רשויות, בתי משפט וצדדים שלישיים מי היורשים ומה חלקו של כל אחד, נדרש צו מתאים.

מהי ירושה ומהו עיזבון?

סעיף 1 לחוק הירושה קובע כי במותו של אדם עובר עיזבונו ליורשיו. בכך החוק מונע מצב שבו רכושו של אדם נשאר ללא בעלים לאחר פטירתו. המונח עיזבון אינו מוגבל לדירה או לכסף בחשבון הבנק. הוא עשוי לכלול מקרקעין, מיטלטלין, זכויות, טובות הנאה ולעיתים גם התחייבויות שיש להסדיר לפני חלוקת הרכוש.

לא כל סכום שמתקבל בעקבות הפטירה נכלל בהכרח בעיזבון. כספים מסוימים, ובהם כספים המשולמים לפי חוזה ביטוח או קופה שבה נקבע מוטב, עשויים לעבור מחוץ לעיזבון. לכן, לפני שמבצעים חלוקת ירושה, צריך למפות בנפרד את הנכסים, הזכויות, הכספים והחובות.

ירושה על פי דין וירושה על פי צוואה

היורשים יכולים להיות יורשים (לרבות אלו שבחו"ל) על פי דין או זוכים על פי צוואה. כאשר קיימת צוואה תקפה, מבקשים צו קיום צוואה. כאשר אין צוואה, מבקשים צו ירושה והחלוקה נעשית לפי הכללים שקובע חוק הירושה.

ייתכן גם מצב שבו הצוואה מתייחסת רק לחלק מנכסי המנוח. במקרה כזה ניתן לתת צו קיום ביחס לרכוש שנכלל בצוואה וצו ירושה ביחס ליתר העיזבון.

מי הם היורשים?

המונח "יורשים” כולל בהקשרים רבים בחוק גם יורשים על פי דין וגם זוכים על פי צוואה. עם זאת, עצם הקרבה המשפחתית למנוח אינה מספיקה תמיד כדי להוכיח זכות בנכס מסוים. יש לברר אם קיימת צוואה, מי הם כלל היורשים, מה חלקו של כל אחד ומה כולל העיזבון.

זו הסיבה שלא נכון לחלק דירה, למשוך כספים או לחתום על הסכם בין יורשים רק על בסיס הבנות משפחתיות. לפני ביצוע פעולות מהותיות ברכוש, צריך לוודא שזהות היורשים והיקף זכויותיהם הובהרו.

מהו עקרון הנפילה המיידית?

עקרון הנפילה המיידית קובע שמעבר העיזבון מתרחש באופן אוטומטי ברגע הפטירה. אין תקופת ביניים שבה העיזבון נותר ללא בעלים. עם זאת, ברגע הראשון עדיין לא נקבעו בהכרח באופן מחייב זהות היורשים, היקף העיזבון וחלקו של כל יורש.

צו הירושה אינו יוצר את זכויות היורשים, אלא מצהיר באופן רשמי מי הם היורשים ומה חלקו של כל אחד מהם בעיזבון. זהו צו הצהרתי שמצהיר מי הם היורשים ומה חלקיהם. לאחר השלמת ההליך מתברר למפרע חלקו של כל יורש החל ממועד הפטירה. כאשר יש כמה יורשים, הזכות הראשונית היא בחלק יחסי בעיזבון כולו, ולא בהכרח בדירה, בחשבון בנק או בחפץ מסוים.

דוגמא מהפסיקה

בפסק הדין ת״א 9684-02-18 דליה פלור מור ואח׳ נ׳ יוסי חזן טען בנה של מנוחה שהוא יורש ולכן זכאי להמשיך להחזיק בדירה. באותו שלב לא ניתן צו ירושה, לא הוכח שאין צוואה ולא הובהרה במלואה זהותם של כל היורשים.

בית המשפט קבע שעקרון הנפילה המיידית אינו פוטר אדם מהצורך להוכיח שהוא יורש ומה חלקו בעיזבון. לא די בטענה "אני הבן של המנוחה”. היה צורך לבדוק בין היתר אם קיימת צוואה, אם יש יורשים נוספים ומה חלקו של כל אחד.

מאחר שהנתבע לא הוכיח את זכותו כיורש ואת חלקו בדירה, הוא לא ביסס זכות להמשיך להחזיק בה ותביעת הפינוי התקבלה. המקרה ממחיש את ההבדל בין יורש פוטנציאלי לבין זכות ירושה שניתן להוכיח כלפי צדדים אחרים.

מהו צו ירושה?

צו ירושה הוא הצהרה רשמית על שמות היורשים ועל חלקו היחסי של כל אחד מהם בעיזבון. הוא אינו מחלק בדרך כלל נכס מסוים ליורש מסוים.

לדוגמה, כאשר העיזבון כולל דירה וכספים, הצו עשוי לקבוע שכל אחד משני היורשים זכאי למחצית מהעיזבון. הצו לא יקבע בהכרח שהדירה תעבור ליורש אחד והכספים ליורש האחר.

את החלוקה המעשית מבצעים בשלב נפרד, בין היתר באמצעות הסכם חלוקת עיזבון. בהיעדר הסכמה, ניתן לפנות להליך מתאים בבית המשפט. כאשר העיזבון כולל דירה והיורשים אינם מסכימים מה לעשות בה, עלולה להתעורר מחלוקת המחייבת פירוק שיתוף בין יורשים.

ירושה בישראל – יורשים, עיזבון והליך קבלת צו ירושה
ירושה בישראל – יורשים, עיזבון והליך קבלת צו ירושה

מה ההבדל בין צו ירושה לצו קיום צוואה?

צו ירושה ניתן כאשר הירושה מתבצעת על פי דין (חוק הירושה) ואין צוואה החלה על הרכוש הרלוונטי. צו קיום צוואה מאשר את תוקפה של הצוואה ומאפשר לפעול לפיה. אם הצוואה מתייחסת רק לחלק מהעיזבון, ניתן לשלב בין שני המסלולים ביחס לחלקים שונים.

מה קורה כאשר המנוח הותיר צוואה?

כאשר אדם מותיר צוואה, חלוקת העיזבון אינה מתבצעת רק על פי דין, אלא בהתאם להוראות שהמוריש קבע בצוואתו. כדי לפעול על פי הצוואה יש להגיש בקשה לקבלת צו קיום צוואה, המצהיר על תוקפה ומאפשר לזוכים לממש את הזכויות שנקבעו בה.

חשוב להבחין בין צו ירושה, שניתן כאשר העיזבון או חלק ממנו מתחלקים לפי חוק הירושה, לבין צו קיום צוואה, שניתן כאשר קיימת צוואה תקפה. לעיתים הצוואה מתייחסת רק לחלק מנכסי המוריש. במקרה כזה ניתן לתת צו קיום צוואה לגבי הנכסים שנכללו בה, וצו ירושה לגבי יתרת העיזבון.

עצם הצגת מסמך הנחזה לצוואה אינה מספיקה תמיד. יש לבדוק אם הצוואה עומדת בדרישות הדין, אם קיימת צוואה מאוחרת יותר ואם הוגשה התנגדות לצוואה. במקרים שבהם עולה מחלוקת על תוקפה, פרשנותה או נסיבות עריכתה, ההליך עשוי לעבור להכרעת בית המשפט.

מה תפקידו של הרשם לענייני ירושה?

הרשם לענייני ירושה מטפל בבקשות לצו ירושה ולצו קיום צוואה. במסגרת ההליך נבדקים פרטי המוריש והיורשים, הוכחת הפטירה, האפשרות שהופקדה צוואה וקיומה של בקשה קודמת בעניין אותו עיזבון.

הבקשה מתפרסמת כדי לאפשר לבעלי עניין להגיש התנגדות. כאשר לא מוגשת התנגדות ולא מתקיימת סיבה אחרת להעברת ההליך, הרשם רשאי לתת את הצו.כאשר מוגשת התנגדות לצו ירושה או התנגדות לצו קיום צוואה, או מתקיים מקרה אחר המחייב הכרעה שיפוטית, הבקשה עשויה לעבור לבית המשפט.

איך מגישים בקשה לצו ירושה?

ההליך כולל כמה שלבים מרכזיים:

  1. איסוף פרטי המוריש, בני משפחתו והיורשים הנטענים.
  2. מילוי הבקשה וצירוף הוכחה לפטירת המוריש.
  3. מסירת הודעות ליורשים הרלוונטיים.
  4. פרסום הבקשה ומתן אפשרות להגיש התנגדות.
  5. בדיקה אם קיימת צוואה מופקדת או בקשה קודמת.
  6. מתן צו או העברת העניין לבית המשפט כאשר מתעוררת מחלוקת.

פסק הדין בעניין חזן מדגיש מדוע אי אפשר לעקוף את ההליך באמצעות טענה כללית לזכויות. הפרסום, בדיקת המרשם ומתן האפשרות להתנגד נועדו למנוע מצב שבו אדם יוכרז כיורש בלי שנבדקה אפשרות לקיומה של צוואה, יורשים נוספים או בעלי עניין אחרים שעלולים להתנגד.

מה עושים לאחר קבלת צו הירושה?

לאחר קבלת הצו ניתן לפעול מול הגופים המחזיקים בנכסי המנוח ולהתקדם לחלוקת העיזבון. כשיש יורש אחד, התהליך פשוט יותר. כשיש כמה יורשים, עליהם להחליט כיצד לנהל ולחלק את הרכוש.

בדירה משותפת עלולות להתעורר מחלוקות בנוגע למכירה, מגורים, השכרה או תשלום דמי שימוש ראויים. לכן, צו הירושה הוא לעיתים תחילת הטיפול המעשי בעיזבון ולא סופו.

טעויות נפוצות של יורשים

טעות נפוצה היא להניח שקרבה משפחתית מוכיחה לבדה זכות משפטית. טעות נוספת היא לחשוב שצו הירושה מעניק ליורש נכס מסוים, אף שהצו מצהיר בעיקר על חלקם היחסי של היורשים בעיזבון.

יורשים עלולים גם לחלק רכוש לפני שבדקו אם קיימת צוואה, אם יש חובות והאם היורשים נדרשים לשלם חובות אלו או אם קיימים יורשים נוספים. שימוש בלעדי בדירת ירושה ללא הסכמה עלול להוביל למחלוקת על החזקה, על מכירת הדירה ועל דמי שימוש בדירת ירושה.

מתי נכון לפנות לעורך דין?

רצוי לשקול פנייה אל עורך דין לענייני ירושה כאשר זהות היורשים אינה ברורה, קיים חשש לצוואה, הוגשה התנגדות, אחד היורשים מחזיק בנכס לבדו או שאין הסכמה על חלוקת העיזבון.

עו״ד רפאל אוחנה מטפל בהליכי ירושה, סכסוכי עיזבון ופירוק שיתוף בנכסים שהתקבלו בירושה. בדיקה מוקדמת של המסמכים ושל מבנה הזכויות יכולה לסייע לבחור את ההליך המתאים ולהימנע מפעולות שמקשות על הטיפול בהמשך.

סיכום

ירושה עוברת עקרונית ליורשים ברגע הפטירה, אך צו הירושה הוא שמצהיר באופן רשמי מי הם היורשים ומה חלקו של כל אחד. הצו אינו מחליף את שלב חלוקת העיזבון ואינו מעניק בהכרח נכס מסוים ליורש מסוים.

כאשר קיימת מחלוקת על זהות היורשים, על דירת ירושה או על אופן החלוקה, מומלץ לבחון את המצב המשפטי לפני ביצוע פעולה בנכס. ניתן לפנות למשרדו של עו״ד רפאל אוחנה לקבלת בחינה ממוקדת של נסיבות העיזבון והאפשרויות העומדות בפני היורשים.

אנו משקיעים מאמצים רבים כדי לספק לכם תוכן איכותי ומדויק. עם זאת, חשוב להדגיש שהמידע המובא כאן אינו ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה. העולם המשפטי דינמי ומשתנה, ולכן כל שימוש במידע הוא על אחריותכם האישית בלבד.

שאלות ותשובות

תמונת דיוקן של עו"ד רפאל אוחנה, עורך דין מסחרי, מחייך בבטחה עם ידיים שלובות, לבוש בחליפה ועניבה על רקע אפור בהיר.
עורך דין רפאל אוחנה

עו"ד רפאל אוחנה בוגר תואר שני (L.L.M) מאוניברסיטת בר אילן מתמחה במשפט אזרחי-מסחרי בירושלים. דיני חוזים, גביית חובות, תביעות כספיות וכן בדיני משפחה. המשרד מעניק ייצוג משפטי מקצועי בתחומי המשפט האזרחי-מסחרי, הוצאה לפועל ודיני משפחה. שירות אישי, יסודי ויעיל – עם פתרונות משפטיים מותאמים לכל לקוח.

עורך דין רפאל אוחנה לבוש בחליפה ועניבה על רקע לבן.
עו"ד רפאל אוחנה

מחובר/ת

מעבר מהיר לשיחה עם רפאל