פירוק חברה עם חובות: איך זה עובד ומה אסור לעשות בדרך

החובות מצטברים, הספקים לוחצים והבנק מאיים. הפחד מאחריות אישית משתק. פירוק חברה עם חובות (חדלת פירעון) הוא לא סוף הדרך, אלא הליך משפטי סדור שנועד לסיים את המשחק בצורה מבוקרת. זהו הרגע הקריטי שבו הפעולות שלכם, כמנהלים, יקבעו אם תהיו מוגנים.

מתי חברה נחשבת "חדלת פירעון"?

השלב הראשון והקריטי ביותר הוא להכיר במציאות. חברה אינה רק "בבעיה תזרימית" אלא הופכת ל"חדלת פירעון" – וזהו המונח המשפטי שמשנה את כללי המשחק.

על פי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, חברה נחשבת חדלת פירעון באחד משני מצבים:

  1. המבחן התזרימי: החברה אינה יכולה לשלם את חובותיה במועדם. זהו המבחן המעשי והנפוץ ביותר – הספקים דורשים תשלום, הצ'קים חוזרים, ואין כסף בקופה.
  2. המבחן המאזני: שווי ההתחייבויות של החברה (החובות) גבוה משווי הנכסים שלה.

ברגע שהחברה עונה לאחד המבחנים הללו, ובמיוחד למבחן התזרימי, חובת הנאמנות שלכם כדירקטורים עוברת מבעלי המניות אל הנושים. זהו משפט המפתח שכל מנהל חייב להבין. המשך פעילות עסקית רגילה במצב זה הוא המקור העיקרי לחשיפה אישית.

פירוק ביוזמת נושים מול הליך ביוזמת החברה

כשהחברה מגיעה לחדלות פירעון, יש שתי דרכים עיקריות שבהן ההליך יתחיל. הדרך שבה זה יקרה תשפיע דרמטית על רמת השליטה שלכם במצב.

פירוק ביוזמת נושים (המסלול העוין):

במצב זה, נושה (ספק, בנק, עובד) שהחברה חייבת לו כסף מגיש לבית המשפט בקשה לצו פתיחת הליכים נגד החברה. זוהי למעשה פעולת גבייה מסחרית אגרסיבית. אם בית המשפט מקבל את הבקשה, הוא ממנה "נאמן" (בעבר "מפרק") חיצוני מטעמו, שלוקח לידיו את כל נכסי החברה וסמכויות הניהול. במצב זה, אתם מאבדים כל שליטה על התהליך ונמצאים בעמדת מגננה.

הליך ביוזמת החברה (המסלול האחראי):

כאן, הדירקטוריון של החברה הוא זה שמזהה את המצב, ומגיש מיוזמתו בקשה לצו פתיחת הליכים. זוהי הפעולה הנכונה והאחראית ביותר. היא מאותתת לבית המשפט ולנושים שאתם פועלים בתום לב, לא מנסים להבריח נכסים, ומעוניינים לנהל את המשבר בצורה מסודרת.

טבלת השוואה: יוזמת נושים מול יוזמת החברה

מאפיין הליך ביוזמת נושים (עוין) הליך ביוזמת החברה (אחראי)
מי מתחיל? נושה (ספק, בנק, עובד) הדירקטוריון של החברה
המסר לביהמ"ש החברה מתעלמת מחובותיה, נדרשת התערבות אנו מכירים במצב, פועלים באחריות ומבקשים הליך סדור
רמת שליטה אפסית. הנאמן שמונה הוא חיצוני לחלוטין גבוהה יותר. יש יכולת להציג תוכנית ולהשפיע
חשיפה אישית גבוהה יותר. ביהמ"ש יבדוק בחשדנות מדוע לא פעלתם קודם נמוכה משמעותית. זוהי הוכחה חזקה לפעולה בתום לב
התוצאה הרצויה פירוק ומכירת נכסים מהירה אפשרות להסדר נושים או שיקום כלכלי, או פירוק מסודר

אחריות מנהלים: מה אסור בתכלית האיסור לעשות?

הסכנה המיידית והגדולה ביותר: הערבויות האישיות

חשוב להבין: הדיון על " הרמת מסך" עוסק במקרים בהם בית המשפט מחליט לחייב אתכם בחובות החברה. אך עבור רוב בעלי העסקים, הסכנה גדולה ומיידית בהרבה, וכלל אינה קשורה להרמת מסך.

אנו מדברים על ערבויות אישיות – אותם מסמכים שחתמתם עליהם מול הבנק, בעל הבית או ספקים גדולים. הערבות האישית היא חוזה נפרד שבו אתם, כאנשים פרטיים, התחייבתם לשלם את חובות החברה אם היא לא תוכל.

ברגע שהחברה נכנסת לחדלות פירעון ומפסיקה לשלם, הנושים הללו (ובמיוחד הבנקים) אינם צריכים להוכיח תרמית או הרמת מסך. הם פשוט פונים אליכם ישירות, באופן אישי, ודורשים את הכסף. ניהול הליך חדלות הפירעון של החברה הוא, במידה רבה, גם ניהול משא ומתן על גורל הערבויות האישיות שלכם.

כאמור, מרגע שהחברה חדלת פירעון, אתם פועלים תחת זכוכית מגדלת. כל פעולה שתבצעו תיבחן על ידי הנאמן ובית המשפט. טעויות בשלב זה הן אלו שמובילות להרמת מסך ולחיוב אישי.

אלו הדברים שאסור לעשות:

  1. העדפת נושים: זהו החטא החמור ביותר. אסור לכם "לבחור" את מי לשלם. אם שילמתם לספק שהוא חבר קרוב או בן משפחה, והתעלמתם מספקים אחרים, הנאמן רשאי לבטל את הפעולה ולתבוע את הכסף בחזרה.
  2. הברחת נכסים: הפעולה ה"קלאסית" של העברת נכסי החברה (רכב, ציוד, כסף) לחשבונות פרטיים, לחברות קשורות או לבני משפחה. פעולה זו היא עבירה פלילית ומובילה כמעט בוודאות לחיוב אישי.
  3. המשך צבירת חובות: אסור להמשיך ולהזמין סחורות או שירותים כאשר אתם יודעים בוודאות שלא תוכלו לשלם עבורם. פעולה זו נחשבת לניהול בתרמית.
  4. השמדת מסמכים: כל ניסיון להעלים מסמכי הנהלת חשבונות, חוזים או התכתבויות ייחשב כפעולה בחוסר תום לב קיצוני.

דרכים למניעת הליכים אישיים

הגנה על הדירקטורים והמנהלים היא המטרה המרכזית בניהול הליך כזה. המסך התאגידי נועד להגן עליכם, והוא ימשיך להגן עליכם כל עוד תפעלו נכון.

  • פעולה מיידית: אל תחכו שהנושים יפעלו. ברגע שזיהיתם חדלות פירעון, עצרו הכל ופנו לייעוץ משפטי.
  • שקיפות מלאה: אל תסתירו דבר. הכינו לנאמן (כאשר ימונה) רשימה מלאה ומסודרת של כל נכסי והתחייבויות החברה. הניסיון להסתיר הוא זה שיוצר את החשיפה האישית.
  • הימנעו מכל פעולה חריגה: אל תמשכו כסף, אל תעבירו נכסים, אל תחתמו על חוזים חדשים. החברה למעשה "מוקפאת" עד לקבלת הנחיות מבית המשפט.
  • היוזמה בידיכם: כפי שהוסבר בטבלה, הגשת בקשה יזומה לצו פתיחת הליכים היא ההגנה הטובה ביותר שלכם. היא מוכיחה תום לב ומעבירה את ניהול המשבר לידיים מקצועיות תחת פיקוח בית המשפט.

הצעד הראשון ליציאה מהמשבר

התמודדות עם חברה בקריסה היא אחד המצבים המלחיצים ביותר עבור יזם. הפאניקה והלחץ עלולים להוביל לטעויות הרסניות שיעלו לכם ביוקר. כעורך דין מסחרי המלווה יזמים, אני מבין את המורכבות. המטרה שלנו ברגע כזה היא להחליף את הפאניקה בפעולה אסטרטגית.

בדיוק כפי שפניתם אל עורך דין פתיחת חברה בתחילת הדרך, כך חשוב לפנות לליווי משפטי בסופה, במיוחד כשיש חובות. אנחנו, משרד עורכי דין רפאל אוחנה, מביאים ראייה כלכלית ומשפטית יחד, כדי להגן עליכם אישית ולנהל את סיום חיי החברה בצורה המכובדת והבטוחה ביותר. אם אתם חוששים שהחברה בדרך לחדלות פירעון, צרו קשר לייעוץ דחוף, לפני שתבצעו טעות.

שאלות ותשובות

עורך דין רפאל אוחנה

עו"ד רפאל אוחנה בוגר תואר שני (L.L.M) מאוניברסיטת בר אילן מתמחה במשפט אזרחי-מסחרי בירושלים. דיני חוזים, גביית חובות, תביעות כספיות וכן בדיני משפחה. המשרד מעניק ייצוג משפטי מקצועי בתחומי המשפט האזרחי-מסחרי, הוצאה לפועל ודיני משפחה. שירות אישי, יסודי ויעיל – עם פתרונות משפטיים מותאמים לכל לקוח.

עו"ד רפאל אוחנה

מחובר/ת

מעבר מהיר לשיחה עם רפאל
לידיעתך, באתר זה נעשה שימוש בקבצי Cookies. המשך גלישה באתר מהווה הסכמה לשימוש זה, למידע נוסף ניתן לעיין במדיניות הפרטיות.