ישראל היא סטארט אפ ניישן, עם המון מיזמים טכנולוגיים להשקיע בהם. ריבוי המיזמים הזה יצר מודעות גדולה וניסיון בשוק המקומי עם הסכמי השקעה. אל תטעו, הסכמים אלו הם עולם ומלואו, ואף יכולים בתרחישים מסוימים לקבוע את ההצלחה העסקית של המיזם. במאמר זה ניגע בכמה היבטים של הסכמי השקעה, על מנת להמחיש את המורכבות הרבה שלהם.
מהו בכלל הסכם השקעה ומה המטרה שלו?
בבסיסו, הסכם השקעה הוא מסמך המכונן מערכת יחסים חוזית, בין היזמים לבין אדם או גוף המזרים הון לחברה. המטרה של הסכם השקעה היא להגדיר מה המשקיע נותן, באילו תנאים, ומה הוא מקבל בתמורה. במרבית המקרים, מדובר בהשקעה בתמורה למניות במיזם, בכל מיני קונסטלציות שונות של הדבר הזה.
חשוב להבין כי ההסכם מגדיר לא רק את חלוקת האחוזים ביום החתימה, אלא את כללי המשחק לשנים הבאות. ההסכם קובע מי יכהן בדירקטוריון, אילו החלטות מחייבות הסכמה של המשקיע, ומה יקרה אם החברה תזדקק להון נוסף בעתיד. לעתים ההסכם מגיע בד בבד עם הקמת חברה, ולעתים החברה כבר קיימת כעת ההשקעה.
במשרדנו אנו מאמינים כי בדיקה משפטית ללא ניתוח כלכלי מעמיק היא חצי עבודה. הסכם השקעה נבנה על גבי מספרים, והמספר החשוב ביותר הוא שווי החברה. כאן נכנסים המונחים שווי לפני הכסף ושווי אחרי הכסף.
כאשר מנהלים משא ומתן על השקעה, יש לבחון את נקודת האיזון של העסק ואת התשואה הריאלית שהמשקיע מצפה לה. טעות נפוצה היא להסכים לשווי חברה גבוה מדי, מה שעלול להוביל ל"סבב ירידה" (Down Round) בעתיד ולדילול כואב של היזמים.
מה חייבים לבדוק לפני שחותמים? צ'ק-ליסט משפטי ליזם
הסכם השקעה הוא הרבה מעבר לסיכום על מחיר ואחוזי החזקה בחברה. בהסכמי השקעה נהוג להתייחס למספר נושאים, הנה כמה מהם על קצה המזלג.
העברת קניין רוחני (IP Assignment)
אחד הדגלים האדומים המרכזיים בבדיקת נאותות, הוא קניין רוחני שנותר רשום על שם היזמים באופן פרטי. משקיע לא יזרים הון לפני שיוודא כי כל הזכויות, הפטנטים והקוד יהיו שייכים לחברה, כלומר שהיזם לא יוכל להוציא את הקניין הרוחני מהחברה ללא אישורו של המשקיע. אנו מוודאים כי נחתמו מסמכי העברת זכויות מלאים, המגינים על החברה מפני טענות עתידיות של מייסדים שעזבו או של צדדים שלישיים.
מנגנוני שליטה ודירקטוריון
הדירקטוריון הוא הגוף שמנהל את החברה בפועל. משקיעים רבים דורשים מושב בדירקטוריון או זכויות וטו על החלטות מסוימות. עליכם לוודא שהשליטה בניהול השוטף נשארת בידיכם. אנו בוחנים בקפידה אילו החלטות מוגדרות כהחלטות מהותיות הדורשות אישור משקיע. במסגרת של עורך דין חוזים אנו מעגנים את ההסכמות הללו בצורה שלא תשתק את החברה.
מנגנוני הגנה מפני דילול (Anti-Dilution)
במקרה ראיתם את הסרט "הרשת החברתית"? בסרט (המספר את הקמתה של חברת פייסבוק), המשקיע אדוארדו סברין השקיע סכום מסוים בחברה, בתמורה ל-33% בחברה. בשלב מסוים הוא גילה שהוא דולל לשליש האחוז, מבלי שהוא ידע. היות והוא סמך על מארק צוקרברג בעת ההשקעה הראשונית, הוא לא שם לב שבהסכם לא היו מנגנונים שנועדו לשמור עליו מפני דילול חלקו בחברה (למשל, שכאשר נדרשת הזמנה של הון נוסף, לא עומדת לו זכות-סירוב-ראשונה להזרמת הון).
משקיעים רוצים להבטיח שאם החברה תגייס כסף בעתיד לפי שווי נמוך יותר, האחוזים שלהם לא ייפגעו. הגנה מלאה למשקיע עלולה להיות הרסנית עבור היזם, שכן הוא זה שסופג את כל הדילול במקרה של ירידת ערך. אנו פועלים לאזן את הסעיפים הללו כדי לשמור על האינטרסים שלכם בסבבים הבאים.
עדיפות בפירוק (Liquidation Preference)
זהו סעיף שקובע מי רואה את הכסף ראשון במקרה של אקזיט או פירוק החברה. חשוב לוודא שהמשקיע צריך לבחור בין קבלת השקעתו בחזרה לבין חלקו היחסי ברווחים, ולא ליהנות משניהם יחד על חשבונכם.
עוד חשוב לשים לב, שעל מנת שהעדיפות הזאת תהיה תקפה גם מול נושים נוספים, עליה להופיע בתקנון החברה (כך שהיא תהיה גלויה למשקיעים), ולא רק בהסכם בין המשקיע למייסדים. ניתן למצוא הרחבה על כך בחוק החברות.
מנגנון הבשלה הפוכה (Reverse Vesting)
המשקיע למעשה אומר לכם שהמניות שכבר בבעלותכם יחזרו להיות על תנאי. אם תחליטו לעזוב את החברה בשנתיים-שלוש הראשונות, החברה תוכל לרכוש מכם את המניות הלא-מבושלות במחיר סמלי. אנו פועלים להבטיח מנגנוני האצה (Acceleration) במקרה של פיטורים ללא סיבה מוצדקת.
מצגים והתחייבויות (Representations & Warranties)
פרק המצגים הוא החלק בחוזה שבו אתם מצהירים על מצב החברה. אנו עומדים על כך שהמצגים יינתנו למיטב הידיעה ומגבילים את סכום הפיצוי המקסימלי (Cap) ואת התקופה שבה ניתן לתבוע אתכם, כדי למנוע חוב אישי שמכלה את נכסיכם הפרטיים.
פתרון מצבי מבוי סתום (Deadlock)
מה קורה כאשר הדירקטוריון מחולק והצדדים לא מסכימים על גיוס הון קריטי? ללא מנגנון הכרעה, החברה עלולה לקרוס. אנו פועלים להטמעת פתרונות יצירתיים כמו מנגנון BMBY או קביעת בורר מקצועי שיכריע בשוויון קולות. לעיתים נדרש ליווי של ליטיגציה מסחרית במקרים בהם השיתוק מוביל לסכסוך עמוק.
זכות גרירה (Drag-Along)
זכות הגרירה מאפשרת למשקיע להכריח אתכם למכור את החברה, אם רוב מסוים הסכים לעסקה. אנו עומדים על קביעת מחיר מינימום שמתחתיו לא ניתן יהיה להפעיל את הזכות ללא הסכמתכם המפורשת. במקביל, חשוב לערוך הסכם שותפים מעודכן שמסדיר את היחסים הפנימיים בין המייסדים.
אי תחרות
סעיף נוסף שדורש זהירות רבה הוא הגבלת העיסוק ואי-תחרות. המשקיע רוצה להבטיח שאתם ממוקדים בחברה ולא תעזבו אותה מחר כדי להקים מתחרה. עם זאת, עליכם לוודא שההגבלות הן סבירות בזמן ובמרחב. בנוסף, יש להימנע ככל האפשר ממתן ערבות אישית להתחייבויות החברה כלפי המשקיע. השקעה היא סיכון עסקי שהמשקיע נוטל על עצמו, ואין סיבה שתישאו באחריות אישית אם החברה לא תצליח.
תהליך בדיקת נאותות (Due Diligence)
לפני החתימה, המשקיע יבצע בדיקת נאותות מקיפה על העסק שלכם. הוא יבדוק דוחות כספיים, חוזי העסקה וזכויות קניין רוחני. אנו מכינים את לקוחותינו לשלב זה כדי למנוע הפתעות שיובילו להורדת שווי החברה ברגע האחרון. עם זאת, אנו ממליצים לבצע גם בדיקת נאותות על המשקיע. זכרו שאתם נכנסים לשותפות ארוכת טווח, וחשוב לדעת מי השותף שלכם.
אסטרטגיה מנצחת לגיוס הון בטוח
גיוס השקעה הוא לא רק עניין של כסף, אלא יצירת שלד של שיתוף פעולה ומנגנון של שקיפות למשקיע. ליווי מקצועי שרואה את התמונה המלאה, המשפטית והכלכלית כאחד, מבטיח שתוכלו לישון בשקט בלילה בידיעה שהאינטרסים שלכם מוגנים. אל תתנו להתלהבות מהצ'ק לעוור את עיניכם מהשלכות האותיות הקטנות. אנו מזמינים אתכם אל עו"ד רפאל אוחנה לפגישת ייעוץ אישית, בה נבחן את מבנה העסקה המוצע לכם ונוודא שאתם יוצאים לדרך עם שותף ולא עם משקולת. לתיאום פגישה, היכנסו לעמוד צור קשר והשאירו פרטים.
